seker

חדשות ואירועים

יצא לאור תרגום עברי של הטרילוגיה מאת שלום אש בהוצאת "כרמל" צאה לאור הטרילוגיה שכתב ביידיש שלום אש "לפני המבול / שלוש ערים:...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 12 : שלוש הרצאות ביו-טיוב שהוכנו על ידינו אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
הוקמה שדולת יידיש בכנסת אנו שמחים לשתף אתכם שביוזמתה של ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד הוקמה שדולת יידיש בכנסת ישראל...
מאמר על שירי מגיפה ביידיש ב-30 באפריל 2020 פורסם מאמר באנגלית מאת שלום גולדמן על שירי מגיפה ביידיש
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 11 : לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה  איגרת מס'...
יידיש זינגט זיך: אינטונצית היידיש סרטונים על אינטונציה בשפת היידיש https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9+%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98+%D7%96%D7%99%D7%9A+playlist
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 10 : מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
השקת ספרו של ירחמיאל בריקס ״השם ינקום דמם״ בתרגום לאנגלית אנו מזמינים אתכם להצטרף להשקת ספרו החדש של ירחמיאל בריקס "השם יקום דמם". ההשקה הינה...
ראיון ברדיו עם ד"ר יושקובסקי במוצ"ש 22 באוגוסט 2020, בשעה 21:00 מיד אחרי החדשות ברשת ב' במסגרת התוכנית "הידברות", קובי ברקאי...
הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש .הרשות הלאומית לתרבות היידיש נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות...
קונצרט מקוון לכבוד 100 שנה למשוררת וזמרת עממית ביילה שכטר-גוטסמן ניתן לצפות בקונצרט המקוון לכבוד 100 שנה מהיוולדותה של המשוררת, מחברת השירים והזמרת העממית...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



קלסיקונים של ספרות יידיש: שלום עליכם, י"ל פרץ, מנדלי מוכר ספרים.
שירים רבים ביידיש זכו לפופולריות בינלאומית
יידיש קמה לפני כ-1200 שנה בשטח שמהווה כיום מערב גרמניה, גבול צרפת
אוסף עשיר של מילוני יידיש, מודפסים ומקוונים
 

 הזוכים בפרסי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 2020

אנא הקליקו על שמות הסיפורים כדי לקרוא אותם

1. לייבל באטויניק: "פֿלי, פֿאַרבן־פֿלאַטערל, פֿלי"
2. אלקסנדר פיש: "די דרײַ בריוו װאָס פֿעליקס האָט געשריבן בנימינען"  
3. רות לוין: "אַ רײַזע פֿון טשערנאָוויץ קיין קיִעוו״ 

הרשות שמחה לבשר על קיום טקס הענקת פרס מפעל חיים לשנת 2020 בתחום המוזיקה

שמרו את התאריך: יום ג' 1.12.2020

פרטים נוספים יפורסמו בהמשך

להלן הזוכים

fisher

דודו פישר – זמר, שחקן וחזן

galay

דניאל גלאי - מלחין ויוצר

dekorat

 תרומה לקהילה בזמן קורונה

הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש. לאור מגבלות הקורונה אנו מארגנים הופעות של אמנים בחצר בתי אבות או דיור מוגן והדיירים מאזינים ומצטרפים לשירה.

nirtamim concert

אנטולי ליין מופיע לפני דיירי הדיור המוגן בלב רחובות

mugan1

הזמר שמואל נדל בהופעה לפני דיירי הדיור המוגן

nirtamim toda

תעודת הוקרה לזמרת וירה לוזינסקי

ידידי הרשות מגיבים:

לחברי הרשות הלאומית לתרבות היידיש, שלום
אני מאוד מודה לכן על התוכניות שאתן יוזמות ושולחות לי
ברצוני לספר לכן שאני מעבירה את החומר הלאה לסטודנטים שלי בבית-יהודית ובבית-העם, בירושלים
ומקבלת מהם הרבה תודות ומספרים לי שנהנים מאוד
איר זאָלט זײַן געזונט און אָנגיין ווײַטער מיט אײַער האַרציקער אַרבעט
זײַט געזונט און שטאַרק
לאה סקיבא
_________________________________
א גרויסן דאנק
מרים לבב
_________________________________
תודה
כל הכבוד למועדון יידיש
שוש דומינסקי
---------------------------------
 שלום הרשות לאידיש
 תודה על מה שאתם שולחים לי
 תודה מירה סוצקבר
----------------------------------
תודה רבה
מלכה וינדר
----------------------------------
תודה ובהצלחה
מוטי סנדק
--------------------------------- 
תודה רבה
רגינה דריקר
----------------------------------
שלום
תודה על ההרצאה הנפלאה שגרמה לי לא רק לחייך אלא גם לצחוק
שולמית ערמוני
 

 הסדנה לשיר היידי האמנותי מיסודה של נחמה ליפשיץ ז״ל ובניהולה של רגינה דריקר

כשיושבים בבית יש יותר פנאי לקריאה - גם ביידיש! למשל:
 
לכל מי שמעוניין ללמוד יידיש או להשלים את הידע בשפה זו,

dekorat

הענקת פרסי הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2019

הטקס נערך ב-19 בנובמבר 2019 במרכז עינב תל אביב בהשתתפות מאות שוחרי יידיש וידידי הרשות ולווה בתכנית אמנותית עשירה על טהרת היידיש. השנה לפרס מפעל חיים זכו מורות הוותיקות ליידיש: אסתר רוז'אנסקי ורבקה רייך ושחקנית היידיש המוערכת אנאבלה יעקב, שלצערנו נפטרה ביום ה' לאחר הטקס. כן הוענקו פרסים לזוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 

19esterrojansky

המורה אסתר רוז'נסקי בקבלת הפרס

19rivkareich

הענקת הפרס למורה רבקה רייך

19annabellamiri

בתה של השחקנית אנאבלה יעקב ז"ל, מירי יעקב, מקבלת את הפרס בשם אימה

19etlniborsky

זוכת המקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2019, אתל ניבורסקי, מקבלת את הפרס מידי יו"ר הרשות ד"ר שרה זיו ומנכ"ל הרשות יהודית סולל

19shirishapira

זוכת פרס שני בתחרות הסיפור הקצר, שירי שפירא  

19rafihelf
זוכה מקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר, רפי הלף

19chayalivni

הכנרת חיה ליבני 

19dianazingerman

הזמרת דיאנה זינגרמן

19maximlevinsky

הזמר מקסים לוינסקי; המלווה בפסנתר - רגינה דריקר

19laxeden

הזמרת חן לקס ותלמידתה עדן

 dekorat

"ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד בשנת 2018 וממשיך להופיע בתדירות הקבועה תחת עריכתם של וועלוול טשרנין, מיכאל פלזנבאום, דב־בער קרלר ו-ולרי דימשיץ. "ייִדישלאַנד" מפֿרסם שירה, ספורת, מאמרי מחקר ובקורת על היבטים שונים של תרבות היידיש, ראיונות עם פעילי תרבות היידיש, סקירות על ספרים חדשים ביידיש ועל יידיש, שירים עם תווים ועוד.

מאז שנת 2020 מקבל כתב העת תמיכה ממשלת שוודיה בה יידיש מוכרת בתור שפת מיעוט. הוא יוצא לאור כולו ביידיש עם תקצירים בעברית, אנגלית ושוודית. לכתב העת יש מנויים במדינות שונות. ניתן לראות חלק מחומריו באתר האינטרנט שלו: https://www.yidishland.com/ , כמו כן בפייסבוק: https://www.facebook.com/yidishland/?epa=SEARCH_BOX

 דבר אלי ביידיש, ארצי היהודית, ואליך אדבר בעברית ממילא

glatshteyn יעקבֿ גלאַטשטיין: 

רעד צו מיר ייִדיש

 רעד צו מיר ייִדיש, מײַן ייִדיש לאַנד. 
 און איך וועל צו דיר רעדן עבֿרית ממילא. 
 אַבֿרהם מיט שׂרהן קומען מיר אַנטקעגן 
 פֿון דער מערת־המכפּלה. 

קרא עוד...

 

שלום לידידי הרשות ולשוחרי תרבות היידיש.

הקליפ לשיר של יוני אילת, "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב שנעשה בתמיכת הרשות הרשות הלאומית לתרבות היידיש, עלה לגמר בתחרות בינלאומית בפסטיבל Kleztival בברזיל! 

נודה לכם אם תוכלו להצביע לו, צריך רק למלא שם ואימייל ולבחור בשיר Zol Zain של Yoni Eilat, שהוא השיר העשירי (האחרון ברשימה). 

https://forms.app/form/5f4a64f966a26237556b420b

להלן קישור לשיר כדי שתוכלו להאזין, להתרשם ולהצביע!

https://youtu.be/4xxAjDL9I1w

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש

  פרץ מַרְקִיש היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

 נולד בפּוֹלוֹנוֹיֶה שבאוקראינה בדצמבר 1895. הוצא להורג בפקודת סטלין ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה יחד עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות, קבוצת אמנים שפעלה להפיץ יצירות כדי לשמר את גחלת המורשת העברית, ולהביא ליהודים את בשורת ההתעוררות הלאומית היהודית בארץ ישראל.

אביו היה מלמד בחדר. בגיל צעיר עזב פרץ את הבית, תחילה לברדיצ'ב ולאחר מכן לאודסה, שם עבד בעבודות מזדמנות. מגיל 17 החל לכתוב שירים, תחילה ברוסית ואח"כ ביידיש. מרקיש שירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה בקרב ושוחרר מהצבא. הוא התיישב בקייב והחל לפרסם שירים אקספרסיוניסטיים וסיפורים קצרים בעיתון יהודי. בשנת1920 הוציא אוסף שירים ביחד עם שני משוררים יידיים, דוד הופשטיין ולייב קויטקו. ב-1921 עזב את רוסיה ובמשך כחמש שנים חי ועבד בפולין, בגרמניה ובצרפת. בשנים 1922–1924 הוציא לאור עם אורי צבי גרינברג, עוזר ורשבסקי ומלך ראוויטש את כתב העת הספרותי "כאַליאַסטרע" (יידיש: "כנופיה").

ב-1926 עבר למוסקבה, בירת ברית המועצות, שם התפרסם כסופר, כמחזאי ובעיקר כמשורר בשפת היידיש. כתב שני רומנים: אחד על אחד" ו"דור הולך ודור בא", מחזות ("האדמה" ו"משפחת עובדיה") ומאות שירים. שיריו תורגמו בין השאר לרוסית. חלק מהמבקרים הספרותיים ביקרו את מרקיש על כך שיצירותיו "לאומניות מדי" ואינן עומדות בקנה המידה של "האינטרנציונליזם הסוציאליסטי".

markish1

פרץ נשא לאישה את אסתר ב-1930. לבני הזוג נולדו בת, אולגה, ושני בנים, שמעון ודוד. בשנת 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, היה מרקיש בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ומן החברים הבולטים בו.

אחרי המלחה השלטונות הסובייטים שמו להם למטרה להכחיד את הציונות מקרב יהודי רוסיה. היו אלה שנות שלטונו של סטלין והם הואשמו בגין "פשעים ממלכתיים חמורים בקשר עם הפעילות של הוועד היהודי האנטי פשיסטי שנאשם בפעילות ציונית".

 בראשית 1949 נכלא פרץ בכלא במוסקבה יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון באשמת פשעים ממלכתיים חמורים וקשר לפעילות ציונית. הוא ישב בכלא שלוש שנים וחצי, בהן למשפחתו לא הותר לראותו. פרץ נשפט, נדון למוות והוצא להורג עם יתר אנשי הרוגי המלכות בברית המועצות ביום כ"א באב תשי"ב (12.8.1952). בן חמישים ושש במותו. הוא היה אחד מקבוצה בת 13 סופרים, משוררים ושחקנים יהודים אשר נדונו למוות והוצאו להורג באותו לילה.

 לובה אליאב, מזכיר בשגרירות ישראל במוסקבה באותו זמן, אמר עליהם: "בספריהם ובשיריהם הם העזו לעורר מוטיבים יהודיים לאומיים ואפילו להצביע על סמלים יהודיים דתיים... לנו לא היה ספק שאנשים אלו, בתנאים בלתי אנושיים וקשים ניסו לעורר מחדש בקרב קוראיהם, יהודי ברית המועצות, זיק יהודי... אך נוכחנו שעמלם וקורבנם לא היה לשווא. שמותיהם וכתביהם, שאמנם היו אז אסורים, התגלגלו ועברו מיד ליד בין היהודים והיו אחד הקטליזטורים של התחייה היהודית הלאומית בברית המועצות".

 בשנת 1956, אחרי מות סטלין והשינויים בממשל של ברית המועצות, טוהר שמו של פרץ. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.

משפחתו של פרץ גורשה לסיביר לעשר שנים. בסוף שנת 1972 הם עלו לארץ. בנו דוד מרקיש הוא סופר ועיתונאי ישראלי הכותב ברוסית ובעברית.

בישראל הוכר פרץ מרקיש כהרוג מלכות. בכמה ערים בארץ נקראו רחובות על שמו.

 בין יצירותיו הידועות:

markish2

 ספרו "מילכאָמע" (מלחמה), מוסקבה, 1948 נכתב על פי כללי כתיבת היידיש הפונטית הנהוגה בימי סטלין, ללא התחשבות באותיות סופיות ("פערעצ" במקום "פרץ") ובכתיב העברי. ב-1956 יצא הספר אחר כך גם בניו יורק ושם נקרא "מלחמה".

"די קופע"

markish3

פרץ מארקיש כתב את השיר הנראטיבי "הערמה" בשנים 1920-1921 , לאחר גל הפוגרומים ששטף את אוקראינה בשנים 1918-1919 ובו תיאור הרוגי הפוגרום. הקומפוזיציה שעל הכריכה נעשתה על-ידי הנריק ברלוי, משחקת עם שם הפואמה ומזכירה מבחינה חזותית "הערמה" ("די קופּע"), היהודים הנרצחים נאספו ב"ערמה" . 'הערמה' היא עדות פיוטית לטרגדיה ההיא. מהדורה ראשונה של היצירה ראתה אור בשנת 1921 בוורשה והשנייה ב-1922 בקייב

יצירות שתורגמו לעברית:

markish4

"דור הולך ודור בא": רומן "דור אויס דור אײַן"
רומן רחב יריעה על החיים באוקראינה, על הגיטאות, על הפוגרומים ועל חיי היום-יום. תרגם מיידיש: אליהו מייטוס , תל אביב: איגרא, תש"ד. מהדורה נוספת: על מארקיש ויצירתו: גיטל מיזל; עורכים: ד' הנגבי וא' פורת; הבאה לדפוס ותרגום הנספחים: חיים פלג, מרחביה: ספרית פועלים, 1962

"למחוללת יהודיה": פואמה "צו א יידישער טענצערין" : פואמה עברית: חנוך קלעי, גבעתיים-רמת גן: מסדה 1976

"כיוון לא צפוי": "שירים די אומגעריכטע ריכטונג": לידער מיידיש: שלמה אבן שושן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.

שירים ופואמות: מאה שנה להולדת המשורר 1895–1995 תרגום מיידיש: חנוך קלעי, שלמה אבן שושן, נתן יונתן, ירושלים: בסדר, תשנ"ח-1998.

 יאבדו שמיים וארץ: שירת האפוקליפסה היידית משה-לייב הלפרן, א' ליילס, פרץ מרקיש, ה' לייוויק; תרגם מיידיש: עידו בסוק; ערך והוסיף אחרית-דבר: אברהם נוברשטרן), [תל אביב]: קשב לשירה, תשס"ב-2002.

 להעשרה:

פרץ מרקיש וגורלו: חייו ואחריתו של משורר יהודי, דבר, 26 באוקטובר 1956

האנוסים של המאה העשרים: הנאמנות הלאומית אצל סופרים יהודית בברית המועצות, ד"ר מרדכי יושקובסקי י www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=955

בן ארבעים לנצח, דוד מרקיש, תרבות וספרות: , באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008 https://www.haaretz.co.il/literature/1.1353731

איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה

שבימים אלו ימלאו לו 77 שנים  – 23 בספטמבר 1943.

למרות תנאי המחיה הקשים מאוד, בגטו התקיימו חיי תרבות עשירים, הוקמה קבוצת תיאטרון, הספרייה המשיכה לפעול והתקיימו סימפוזיונים, נשפים ו"מסיבות תה" תרבותיות של חברי אגודות המורים, הסופרים, המוזיקאים, השחקנים והציירים שבהם הרצו על נושאים שונים, נאספו תעודות ומסמכים לארכיון על חיי הגטו והתקיימו אף תזמורת סימפונית ומקהלה.

שירים רבים מאוד הושרו בגטאות, מהם שירים שהמילים והלחן  היו ישנים, מהם שירים שהותאמו בהם מלים חדשות ללחן ישן  ומהם שירים שהמילים והלחן גם יחד היו חדשים.

לקריאה נוספת: על מוסיקה בזמן השואה   

הסדנה לשיר היידי האמנותי ע"ש נחמה ליפשיץ בניהולה של רגינה דריקר, הוזמנה להנציח את קורבנות השואה עם התוכנית "הגבורה אל מול הכליון - עדויות". הערב שהתקיים בווילנה ב-2018 הוקדש לגיבורי גטו וילנה. התוכנית כללה שירים ביידיש מגטו וילנה, קטעים מספרים ותיעוד מצולם עם תרגום לליטאית.  הסולנים והמלווה בפסנתר היו כולם מישראל.  התוכנית הוקלטה בהופעה חיה בהיכל התיאטרון של אוניברסיטת וילנה. מצ"ב סרטון ובו קטעים מהתכנית.  

ברצוננו לציין את השיר "אונטער דײַנע ווײַסע שטערן" שנכתב ע"י המשורר אברהם סוצקבר והולחן מיד לאחר כתיבתו, הושר בפי רבים בחודשים האחרונים לפני חיסולו של גטו וילנה ולאחר השואה היה לאחד הטקסטים הייצוגיים המיטיבים לבטא את האימה. השיר שנקרא בעברית "תחת זיו כוכבי שמיים" נכתב ב-1943בעיצומה של השמדת היהודים בגטו, והוא נעשה מעין המנון ותפילה של היהודים בגטו וילנה ובכלל. שיר זה הוא מעין דו-שיח בין המשורר המדבר בגוף ראשון לבין האל. המחבר מביט בלילה אל הכוכבים ומבקש " שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!". הכוכבים אכן שולחים את אורם אל המחבר אך לו אין דבר כדי להחזיר לאלהים. לדבריו רק על אלהים הוא משליך את יהבו, ומנגד הוא שואל "אַיֶּךָּ, אֵל?". בשיר מופיעים המילים "מרתפים", "סמטאות", "עליות", "גגות" – המרמזים על מנוסת המחבר מפני המרצחים. רק במקום אחד כתוב במפורש – "דְּמִי הָרֶצַח מְחַלְחֵל", עדותו של המחבר למעשי הרצח המקיפים אותו.

הלחן נעשה עוד בגטו וילנא על ידי אברהם ברודנו (אבֿרהמל ברודנאָ), פועל פשוט מהגטו. ברודנו נרצח במחנה הריכוז קלוגה ב-1944. הרבה גירסאות לשיר מרגש זה  - אנו מצ"ב מספר קישורים להנאתכם: נחמה הנדלאסתר עופריםאסנת פז       

איגרת מס' 12:  שלוש הרצאות ביו-טיוב שהוכנו על ידינו, היכנסו לקישור.

 איגרת מס' 11:  לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש, היכנסו לקישור.

למבחר מילים, ביטויים ומשפטים, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות

לפרטים היכנסו לקישור.

איגרת מס' 9: שלוש הרצאות מפיו של ד"ר מרדכי יושקובסקי

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 8: על הסופר שלום אש

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 4: על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר

לפרטים היכנסו לקישור.

dekorat

לימודי יידיש בשנת תשפ"א

תכנית הלימודים ב"בית שלום עליכם" ובזום

תכנית הקורסים שיתקיימו במרכז "י אָ" ובזום

 מילון ראש השנה - הופק ע"י  League for Yiddish

לאָזן שופֿר  blow the shofar - לתקוע בשופר

גיין צו תּשליך; אָ֜פּטרייסלען די עבֿירות - cast off one’s sins - תשליך

דער יום־הדין  Day of Judgment - יום הדין

ימים־נוראָים   -  Days of Awe -  הימים הנוראים

אײַ֜נטונקען דעם עפּל אין האָ֜ניק  dip the apple in the honey - תפוח בדבש

אַ גוט, געבע֜נטשט יאָר ! מע זאָל זיך אוי֜סבעטן אַ גוט יאָר -  HAPPY NEW YEAR-  לשנה טובֿה תּכּתבֿו !

דער יום־טובֿ  - holiday  - חג

דער האָ֜ניק – honey - דבש

דער האָ֜ניק־לע֜קעך - honey cake - עוגת דבש

די לשנה־טובֿה; דאָס נײַ־יאָר־קאַרטל  - New Year’s card – אגרת ברכה לשנה טובה

דער מי֜לגרוים -  pomegranate - רימון

תּשובֿה טאָן; שלאָגן זיך על־חטא - to repent - להכות על חטא

דער ראָש־השנה - Rosh Hashanah - ראש השנה

השנה, בגלל הקורונה נתקע בשופר מחוץ לדלת.

This year, because of COVID-19, the shofar will be blown out-of-doors

הײַ֜יאָר וועט מען, צולי֜בן קאָ֜וויד־19־ווי֜רוס, בלאָזן שופֿר או֜נטערן פֿרײַ֜ען הימל

טבילת תפוח בדבש תמיד מזכירה לי את ילדותי

Dipping the apple in the honey always reminds me of my childhood

דאָס טו֜נקען דעם עפּל אין האָניק דערמאָ֜נט מיך אַ֜לע מאָל אין די קי֜נדער־יאָרן

האם תעדיף קניידלך או אטריות במרק?

Do you prefer matzo balls or noodles in your chicken soup?

האָט איר לי֜בערשט קניי֜דלעך צי לאָקשן מיט הי֜נדליויך ?

כחומר ל"נשמה" וכמחווה לכל שוחרי היידיש, אנו מצרפים שיר "אַ דאַנק" ("תודה") ששרה וגם הלחינה מרינה יעקובוביץ.

מילות השיר נכתבו ע"י חיים ביידר, משורר וחוקר ספרות יידיש, שהשנה מציינים 100 שנה להולדתו:

https://m.youtube.com/watch?v=1DYI7oWU-fY&feature=youtu.be

 השחקנית ליא קניג, כלת פרס מפעל חיים של הרשות בשנת 2017, זוכה במחווה מרגשת, כשעיריית גבעתיים קוראת רחוב על שמה. ברכות חמות ממועצת הרשות וממוקירי היידיש בישראל!

kenigivatayim

 שידורי רדיו ביידיש בתמיכת הרשות: גם באינטרנט

facebook radio

ימי שישי בשעה 14:00 - כאן תרבות - 105.3 , FM 104.9 ; 

ימי שישי בשעה 17:00 ומוצ"ש בשעה 22:00 - כאן רק"ע - 100.3 , FM 101.3 , 100.5.

ניתן גם להאזין לשידורים אלה באינטרנט: https://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1136

נשמח לקבל תגובותיכם בדוא"ל: yiddish@yidreshut.co.il

 הרשות נוסדה בעקבות החלטת הכנסת משנת תשנ"ו 1996 לחוקק את חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

היא עוסקת בין היתר:

* בהעמקת ההיכרות של הציבור בישראל עם תרבות היידיש על כל צורותיה;

* בטיפוח מחקר של תרבות היידיש;

* בקידום הוראת לשון היידיש וספרותה;

* בעידוד היצירה בת זמננו ביידיש;

* באיסוף, בתיעוד ובקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה;

* בהוצאה לאור של יצירות נבחרות הן בשפת המקור - יידיש והן בתרגומים הולמים לעברית.

פעילות הרשות אמנם מתמקדת בעיקר במדינת ישראל, אולם היא כוללת שיתופי פעולה עם גורמים נבחרים בחו"ל העוסקים ביידיש ובתרבותה.

ראו כתבות על פעילות הרשות הלאומית לתרבות היידיש שהתפרסמו בעתון היידי המוביל "פֿאָרווערטס" (ארה"ב) ב-21 באוגוסט 2015 וב-10 בינואר 2016   

report